לכבד את הכתובים 

הרב ברוך שלום אשלג, בנו וממשיך דרכו של הרב יהודה אשלג (בעל הסולם), היה מקובל נסתר במלוא מובן המילה. למרות גובהו הרוחני העצום הוא היה אדם צנוע מאוד שסלד מפרסום והעביר את כל זמנו בלימוד ובכתיבה. עם זאת, קשה למצוא מילים כדי לתאר, ולו במקצת, את תרומתו העצומה של המקובל הגדול הזה לדורנו ולדורות הבאים אחרינו...השאלה היא: מדוע המלמדים את דרכו של ברוך אשלג ורבי יהודה אשלג לא מכבדים את מורם?!...

"עלינו להתחזק בדרך... ובביטחון עז שכל יום יהיה לנו כחדש, שצריכים לחדש בכל עת את היסודות... ונצעד קדימה".

הרב ברוך אשלג היה יחיד בדורו... מקובל נסתר שכל מטרתו הייתה לחנך דור חדש של מקובלים באמצעות פיתוח שיטה רוחנית שתתאים לכל אדם ואדם בדורנו... הוא היה בטוח שאם יתאים את חכמת הקבלה לימינו, יהיה זה הצעד המשמעותי ביותר לקראת עתיד טוב יותר, לנו ולכל העולם... הרב"ש הצליח במשימתו... כל שנותר לנו לעשות הוא לקחת את השיטה הברורה והבטוחה שפיתח וליישם אותה. כשנעשה זאת, נזכה לגלות את המציאות השלמה, האמיתית והנצחית שגילו מקובלי כל הדורות...כך מפארים ומעצמים את הרב ברוך אשלג המקובלים שמלמדים קבלה כאשר הם לא יודעים מי הוא הרב שלהם...

מה מלמד אותנו הרב"ש שלמד מאביו רבי יהודה אשלג כך שאנחנו יכולים להגיע לרבי יהודה אשלג, דהיינו, להתעלות מעל מורנו ולהגיע לגמר תיקון בתקופה קצרה מאוד...

תתקסג – נקודה שבלב

כשנחרב בית המקדש כתיב "ועשו לי משכן ושכנתי בתוכם", הכוונה על הנקודה שבלב, שצריך להיות מקום מקדש, שאור ה' ישכון בתוכה, כמו שכתוב "ושכנתי בתוכם", לכן על האדם להשתדל לבנות בנין הקדושה שלו. והבניין צריך להיות מוכשר, בכדי שיכנס בו השפע העליון, שנקרא שפע המושפע מהמשפיע להמקבל. אבל לפי הכלל, צריך להיות השתוות הצורה בן המשפיע להמקבל כידוע, שגם המקבל צריך להיות בכוונה דעל מנת להשפיע כדוגמת המשפיע.

פרוש: כאשר נחרב בית המקדש יצאנו מחרות לעבדות שזו נקראת: "גלות", דהיינו, מודעות אחרת כופה עלינו את מודעותה דבר שכול אדם ואדם מתנגד לזה, לכן השאלה היא: "באיזה מודעות אנחנו חיים היום, במודעות שלנו או במודעות שכפו את זה עלינו"?... שנאמר: נשאל את הרב אם הוא מרשה לי?... או שלחילופין – תהיה רציונאלי.

"ועשו לי משכן ושכנתי בתוכם", הפניה היא לרבים, לכן מי אלו הרבים שצריכים לדעת ולעשות את מה שמוטל עליהם?... הרב"ש טוען: "הכוונה היא הנקודה שבלב". השאלה היא: "מה זה לב"?... כך שאם נדע מה זה לב אנחנו נדע מה זה הנקודה שבלב שאם לא נדע מה זה לב אנחנו עלולים לקבל התקף לב. נעיין בתורה ונראה שהתורה מתחילה באות ב' ומסתיימת באות ל', כך שראשו סופו – לב. סופו ראשו – לב. לכן נאמר בכול לבבכם. כך שאם נספור את המילים שכתובות בתורה נגיע 600,000 שהיא האות ו' בצמצום והיא נמצאת באמצע התורה. כך שבן לב עליון לבן לב תחתון קיימת האות ו', לכן נאמר "ועשו". דהיינו, עשו ו'. מי אלו הרבים? אש, מים ורוח. האות ו' היא הקו הישר שהגדרתו: "אוסף של אינסוף נקודות", כך שכול נקודה ונקודה בקו הישר הוא כול הקו שאם לא אין קו, כך שהנקודה הזו נמצאת בן שני הלבבות, ושני הלבבות אחד שנאמר: "והיה ביום ההוא יהוה אחד ושמו אחד", כך אנחנו מקבלים לב ונקודה שבלב. לב עליון שהיא התחלת התורה שהם זכר ונקבה שהם נקראים: "אהיה אשר אהיה" (י"ה) ששניהם בזווג מתמיד ונקראים: "אהיה". לב תחתון שנקרא סוף התורה ונקראים: "מלכות וזעיר אנפין" והם בזווג מתמיד לאחר " עשו – ו' שהם נקראים מלכות (ו"ה). לב עליון שזה י"ה עם לב תחתון שזה ו"ה זה מודעות: "אהיה". ה"א ראשונה היא האות ה"א מלב עליון י"ה , ה"א שנייה היא האות ה"א מלב תחתון ו"ה, כך שהנקודה יו"ד נמצאת בן ה"א עליון לבן ה"א תחתון, שזו מציאות "היה". ו' שבלב תחתון מקבל את אל"ף והוא נהיה אריך אנפין, שבתוך אריך אנפין נמצאת הנקודה שבלב "היה". ואז נוצרו שתי לבבות: היה – בלשון עבר, אהיה – בלשון עתיד. וכאשר נהיו לב אחד יצאה הנקודה שבלב "הוה" שהיא נקראת "משה רבנו". המשיח. לכן נאמר למשה רבנו: "תאמר להם "אהיה" שלח אותי".

האם זה קשה?!...איך אתם אומרים שזה קשה אם למדתי את זה תוך שש שנים (האות ו') לבד ללא מורה. הרב"ש אומר כך: " להשתדל לבנות בנין הקדושה שלו". בספרי אני מראה את ההשתדלות שהתנהגתי במשך כול חיי ואת ההשתדלות בזמן הלימוד עד שהגעתי לדרגות לימוד שכבר לא ביקשתי רפואה אלא ביקשתי מחלה שנאמר: "אסורה נא לראות מה הדבר הנורא הזה"...מעמד: "הסנה בוער ואינו אוכל". לא כול אדם חייב להגיע לדרגות האלו ואני אומר לכם היום שגם התנאים מלבד רבי שמעון לא נמצאים בדרגות "אהיה", אלא צריך להגיע "לגמר תיקון" וזה שלושת הקווים וזה קל מאוד להגיע אליהם וגם לא צריך להיות מלומדים גדולים, יתרה מזה, לא צריך לדעת קרוא וכתוב. הרב"ש טוען: "שנקרא שפע המושפע מהמשפיע להמקבל. אבל לפי הכלל, צריך להיות השתוות הצורה בן המשפיע להמקבל כידוע, שגם המקבל צריך להיות בכוונה דעל מנת להשפיע כדוגמת המשפיע".

"שנקרא שפע המושפע מהמשפיע להמקבל". נאמר: אין משכנעים גדולים יותר מן המשוכנעים – שזה נקרא המקבל. לכן משה רבנו נאמר עליו: "ומשה קיבל". המשפיע נמצא במקבל שנאמר: "יהוה אלהים בקרבך" המושפע נמצא בן המשפיע למקבל שזה נקרא כסויים, גלות, חוסר ידע, התמכרות שעליהם נאמר: "ולא יהיה לך אלהים אחרים". כאשר המשפיע משפיע על המושפע, דהיינו, אם הרב"ש משפיע על המושפעים "הנרקומנים אלהים אחרים" הכסויים יורדים לו, ואז מתגלה המשפיע שהשפיע על הרב"ש שהוא יהוה הוא האלהים, כך שהמקבל מקבל דרגה גבוהה יותר מן המשפיע שהשפיע על המושפעים (אלהים אחרים), כך שהמשפיע הרב"ש צריך להיות שמח ומאושר שהציל נפש בישראל, כך התלמיד המקבל את יהוה הוא האלהים יכול להשפיע על המושפעים שנמצאים בתוך הרב"ש כך שגם הרב"ש יקבל את מודעות יהוה הוא האלהים. זה נקרא: "מה טובו ומה נעים שבת אחים גם יחד".

אבל מה קורה בפועל?... רבי יהודה אשלג למד והוציא את המושפעים (אלהים אחרים) מגופו ונהייה משפיע. כאשר הוא פנה למקבל (הדתיים) שגם הם יוציאו את המושפעים מתוכם הם התנגדו לו, דהיינו נוצר מצב כזה. המשפיע (רבי יהודה אשלג) המושפעים (עבודה הזרה שהתרגלו הדתיים) המקבל (הגוף של הדתיים). כאשר העבודה הזרה שהיא חצי התורה הטמאה שהיא מודעות שולטת שהיא נקראת "שטן" מקבל חסדים מן המשפיע, היא משנה את עבודת השטן לעבודת הבורא משפיע, כך שהגוף מקבל שוויון צורה של המשפיע שבמקרא הזה – רבי יהודה אשלג. אבל כאשר מודעות השטן דוחה את המשפיע, המקבל (הגוף) נשאר במודעות השטן והחוקים והמשפטים של השטן חלים עליו שזה נקרא – הרס וחורבן.

נאמר: "כל העוזר לצדיק צדיק הוא". משפיע מושפע מקבל. ספר "מלחמת הרוח בחומר" קיים. נקרא לו משפיע - מודעות. הגוף של המשפיע שהוא המקבל של השפע קיים. נקרא לו חיים שלמה. כול אדם ואדם קיימת בו התכונה הזו שיש לו משפיע שנקרא לזה – המציאות שלי. וכול משפיע יש לו גוף שמקבל את השפע מהמשפיע שנקרא לו, רבנים, מקובלים, דיינים, שופטים, פרופסורים, דוקטורים... ההבדל הוא, המשפיע על המושפעים שנותנים את השפע למקבל שנקרא חיים שלמה – הוא חיים שלמה... כך לעומת האחרים הוא ההוא ואם ההוא לא קיים המקובל לא נמצא, או שלחילופין הרבנים, או ראשי העם וכו' ומכאן נגנז החקר שנשאל: "מה זה להיות נמצא"?... מכיוון שאף אחד לא נמצא – רק ההוא. ולכן אם אותם המשפעים שקוראים לעצמם "לעזור לנבראים" ולא דוחים את המשפיע "חיים שלמה" כשם שנדחה "רבי יהודה אשלג" הם מקבלים "תודעת משיח"... והרב"ש ורבי יהודה אשלג וכול הצדיקים חיים, וכאשר הם חיים הם הולכים לבקש רחמים על כול העולם – וזאת תחיית המתים. והכתוב מתקיים – העוזר לצדיק צדיק הוא שנאמר: "צדיק אתה יהוה".

אני מקיים את הכתוב: "כל המרבה לספר ביציאת מצרים הרי זה משובח" כך שאם תקראו את ספרי תדעו לספר לילדים מה עשתה התורה וכמה היא אמת ואיך הוציאה אותי מעבדות לחרות לפני שש שנים ולא ולפני 3300 שנה וכך גם אתם תוכלו לצאת מן הסבל ומן הקיפאון המחשבה שנמצאים ומאמנים ללא מאמנים שנאמר: "ומתפללים לאל שלא יושיע", אחרת אם היו מתפללים לאל המושיע – בשביל מה משיח?...

"ברוך המקום – וברוך הוא"